הכיף הגדול ביותר במרלצ זה זה שאת קובעת בעצמך את הלוז שלך, זה שהלוז הוא בשליטתך זה הופך את זה לנוח כי את יכולה באמת לסדר אותו איך שלך הכי מתאים.
אני גם הייתי בפרויקט כלא אופק ונהנתי בטירוף, זאת חוויה מטלטלת ונותנת לך להיכנס לפרופורציות בחיים
על אף הרבה קשיים שהתמודדתי בשנה הזאת אני מצליחה לזכור בעיקר את הטוב והמשמעותיות שצברתי בשנה הזאת.

שנת שירות בגרעין המרלצ היא מאוד מגוונת והפעילות שהגרעין והקומונות עושות במהלך השנה רחבה וגדולה – מכירים כל כך הרבה אנשים חדשים שלכל אחד תפקיד שונה וחיבור מצד אחר לשנת שירות ולומדים ליצור קשרים (תרתי משמע) שונים עם כולם, בין אם זה הכיתה שאתה צמוד אליה במהלך השנה, חברי השבט שאליו אתה מגיע בסמינר/טיול/פעולה מסוימת, החניך במועדונית שאתה חונך, אנשי מקצוע שונים וכמובן כל מי שיפנה. בשנה הזאת צריך להיות יצירתי ועצמאי, ואפשר לפתח את השנה הזאת לכל כיוון שרק תרצו כי יש לכם יד חופשית ליצור, לתכנן ולהוציא לפועל מה שעולה לכם בראש. מאוד אהבתי את המשפחתיות והאחווה של הגרעין ושהם הופכים להיות משפחה שלך לא פחות מחברי הקומונה ומתקיימים המון שיתופי פעולה בין כל השינשינים בגרעין.

היציאה לשנת שירות דרך תנועת הצופים ,לכפר נוער, היתה חוויה חד פעמית, משמעותית ומפתחת, כאשר לי כש"ש היה חלק גדול בעיצובה. זכיתי ללמוד רבות מהחניכים ואנשי הצוות המדהימים שעטפו אותי, וליוו אותי לאורך התהליך. במהלך השנה, רכשתי כלים וניסיון בחינוך, בטיפול בבעלי חיים, בשיווק, בהגשת תוכנית רדיו, ועוד. תחושת הסיפוק וההגשמה העצמית והחברתית בסוף השנה מחזקת את הבחירה הנכונה לצאת לשנת השירות.

שנת שירות בצופי ים היא הרבה מעבר לנתינה והקדשה של שנה. היא שנה של קבלה, במהלך השירות שלי בצופי ים רכשתי שק של כלים וערכים שמשמשים אותי עד היום בכל תחום אפשרי. למדתי מהי אחראיות, עצמאות כיצד לעבוד תחת תנאים לחוצים ועמוסים. הפכתי למנהלת, ניהלתי צוות של בני נוער תוך התמודדות מול הורים, גורמים חיצוניים וראשי השבטים. אך מעבר לכל התכונות הנפלאות הללו יצאתי מאזור הנוחות שלי המסגרת של שנת השירות דחפה אותי להגיע להישגים שלא חלמתי שאוכל להשיג וכל זה כאשר הייתי מוקפת באנשים שהפכו להיות משפחה ותוך נתינה לבני נוער שבחרו להשתתף במסגרת הנפלאה שהיא צופי הים.

אחרי שסיימתי אני יכולה לאמר בפה מלא שלא יכולתי לנצל את השנה שלי בצורה טובה יותר ושמי שלא עושה שנת שירות הוא זה שבזבז שנה מהחיים שלו ולא להפך.
השנה הזאת פיתחה אותי וגרמה לי להרגיש משמעותית כמו שלא חשבתי שארגיש. לחיות עם אנשים שהפכו למשפחה וללמוד עליי ועל איך חיים בקבוצה ולחיות במעון עם נוער שעבר חיים לא פשוטים בכלל ופשוט להיום שם איתם ועבורם- להיות האדם שהם מחכים שיחזור מסופש או מחכים לשיחה איתו או סתם רוצים לעזור לארגן פעילות צופים זה שווה הכול.